מבט מהיר על הצמיגים הוא הרגל טוב לפני נסיעה, אבל הוא לא באמת יכול לומר לנו מה לחץ האוויר בתוכם. צמיג יכול להיראות כמעט רגיל ועדיין לעבוד בלחץ נמוך מהנדרש, במיוחד בצמיגים בעלי דופן קשיחה או ברכבים שבהם משקל הרכב מתחלק על שטח גדול יחסית.
לעומת זאת, אחרי נסיעה ארוכה ביום חם הצמיג יכול להרגיש קשיח מאוד ולחץ האוויר שנמדד בו יהיה גבוה יותר מאשר בתחילת היום – גם בלי שאף אחד הוסיף אוויר.
לכן בדיקת צמיגים נכונה אינה מסתכמת בשאלה “האם הוא נראה שטוח?”. צריך לדעת מהו הלחץ שהרכב דורש, מתי למדוד אותו, כיצד להשוות בין ארבעת הצמיגים ומה לעשות כאשר אחד מהם מאבד לחץ מהר יותר מהאחרים.
עבור מי שמחזיק רכב עבודה, רכב מסחרי או רכב שנמצא הרבה על הכביש, בדיקה כזו היא חלק מתחזוקה בסיסית בדיוק כמו מעבר על נוזלים או בדיקת תקינות כללית. באגרועוז – אספקה טכנית ניתן למצוא מגוון ציוד לתחזוקת רכב ולניפוח, אבל הציוד מועיל רק כאשר יודעים איזה נתון מחפשים ומה משמעותו.
למה אי אפשר לסמוך על העין?
כאשר חסרה כמות גדולה של אוויר, קל לראות שהצמיג נמוך או שהדופן שלו נמחצת כלפי הקרקע. הבעיה היא שלחץ לא תקין מתחיל הרבה לפני שמגיעים למצב הזה.
שינוי של כמה PSI יכול להשפיע על התנהגות הצמיג בלי לייצר מראה דרמטי מבחוץ.
בנוסף, צמיגים שונים נראים אחרת תחת אותו עומס. מבנה הדופן, רוחב הצמיג, גובה החתך ומשקל הרכב משפיעים כולם על הצורה שלו כשהוא עומד.
גם השוואה בין גלגל קדמי לאחורי יכולה להטעות משום שהעומס על שני הסרנים אינו בהכרח זהה.
לכן מבט חזותי טוב בעיקר לזיהוי בעיות גדולות: צמיג שטוח מאוד, חתך, בליטה, גוף זר או שינוי חריג. בשביל לדעת מה לחץ האוויר צריך למדוד אותו.
מהו בכלל לחץ האוויר הנכון לרכב?
הנתון שמעניין אותנו הוא לא הלחץ המרבי שהצמיג מסוגל לשאת, אלא הלחץ שהוגדר לרכב בהתאם לצמיגים ולעומס המתוכנן.
ברכבים רבים ניתן למצוא את הנתון במדבקה באזור דלת הנהג, במשקוף הדלת, ליד פתח התדלוק או בספר הרכב.
לעיתים קיימים ערכים שונים לגלגלים הקדמיים והאחוריים, ולעיתים היצרן מציין לחץ שונה כאשר הרכב עמוס בנוסעים או מטען.
זו נקודה חשובה במיוחד ברכבי עבודה ומסחריות. רכב שנוסע ריק רוב השבוע אבל יוצא מדי פעם עם מטען משמעותי יכול לדרוש התייחסות שונה בהתאם להוראות היצרן.
לא מנפחים אוטומטית את כל ארבעת הגלגלים לאותו מספר רק משום שזה הנתון שאנחנו רגילים אליו מרכב אחר.
המספר שעל דופן הצמיג אינו בהכרח המספר שאליו צריך לנפח
על דופן הצמיג מופיעים נתונים שונים, כולל במקרים רבים נתוני עומס ולחץ מרבי.
זהו לא בהכרח לחץ העבודה המומלץ לרכב.
יצרן הרכב קובע את לחץ הניפוח בהתאם למשקל הרכב, לחלוקת העומסים, למידות הצמיג ולהתנהגות המתוכננת שלו. לכן נקודת הייחוס היא מפרט הרכב ולא פשוט המספר הגבוה שמופיע על הצמיג.
ניפוח אוטומטי ללחץ המרבי עלול ליצור לחץ גבוה מהנדרש.
כאשר מחליפים מידת צמיג או משתמשים ברכב בתנאי עבודה חריגים, כדאי לוודא שהלחץ שבו משתמשים מתאים להגדרה הספציפית ולא להסתמך על הרגל ישן.
למה כדאי למדוד כשהצמיג קר?
אוויר מתחמם בזמן נסיעה. הצמיג מתעוות בכל סיבוב, מתחמם מהכביש ומהסביבה, והטמפרטורה של האוויר בתוכו עולה.
ככל שהטמפרטורה עולה, גם הלחץ הנמדד יכול לעלות.
זו הסיבה שמקובל לבצע בדיקת לחץ כאשר הצמיגים קרים יחסית – לפני נסיעה משמעותית או לאחר שהרכב עמד זמן מתאים.
אם מודדים מיד לאחר נסיעה ארוכה ומקבלים מספר גבוה מהערך המומלץ לצמיג קר, אין למהר להוציא אוויר כדי “להחזיר אותו למספר”. כאשר הצמיג יתקרר, הלחץ ירד.
המטרה היא להשוות בין המדידה לבין התנאים שבהם ערך היצרן מוגדר.
גם מזג האוויר משנה את לחץ האוויר
שינוי בטמפרטורת הסביבה יכול להשפיע על לחץ הצמיגים גם אם אין בהם שום תקלה.
מעבר מתקופה חמה לימים קרירים יותר יכול לגרום לכך שמערכת ניטור לחץ האוויר תתריע לפתע, למרות שהצמיגים לא עברו פגיעה.
באופן דומה, רכב שהיה בשמש במשך שעות יכול לתת מדידה מעט שונה מרכב שעמד בצל במקום קריר.
זו סיבה נוספת לכך שכדאי ליצור שגרת בדיקה ולא להסתמך על מדידה אחת שנעשתה בתנאים חריגים.
כאשר כל ארבעת הצמיגים מציגים ירידה דומה לאחר שינוי משמעותי במזג האוויר, התמונה שונה ממצב שבו רק גלגל אחד איבד לחץ.
גלגל אחד נמוך מהאחרים הוא מידע חשוב
נניח ששלושה צמיגים נמצאים סביב אותו לחץ והצמיג הרביעי נמוך משמעותית.
גם אם אפשר פשוט להוסיף לו אוויר ולהמשיך לנסוע, כדאי לשאול למה דווקא הוא ירד.
יכול להיות שהשסתום אינו אוטם היטב. יכול להיות שיש מסמר קטן בסוליה, דליפה באזור החיבור לחישוק או נזק אחר שגורם לאוויר לברוח בהדרגה.
מנפחים לערך המתאים ורושמים או זוכרים את הנתון. לאחר פרק זמן סביר בודקים שוב.
אם אותו צמיג ממשיך לאבד לחץ בעוד האחרים נשארים יציבים, כבר לא מדובר רק במשימת ניפוח אלא בסימן שדורש איתור דליפה.
כמה מהר לחץ אוויר אמור לרדת?
צמיג אינו מערכת ששומרת על אותו לחץ לנצח. לאורך זמן יכולה להתרחש ירידה מסוימת ולכן בדיקה תקופתית היא חלק מתחזוקה רגילה.
מה שצריך למשוך תשומת לב הוא דפוס חריג.
אם צריך להוסיף מעט אוויר אחת לתקופה ארוכה וכל הצמיגים מתנהגים באופן דומה, זה שונה לחלוטין מגלגל שמצריך ניפוח פעם בכמה ימים.
גם שינוי פתאומי חשוב. צמיג שהיה יציב במשך חודשים ועכשיו איבד לחץ משמעותי בתוך יום או יומיים צריך להיבדק.
כדאי לחשוב על לחץ האוויר כנתון שעוקבים אחריו לאורך זמן, ולא רק כמספר שצריך לתקן בכל פעם שהוא נמוך.
איך מודדים בצורה נכונה?
מסירים את מכסה השסתום ומצמידים מד לחץ בצורה ישרה כך שלא תישמע בריחת אוויר משמעותית מסביב לחיבור.
אם המדידה נראית לא הגיונית, מנתקים ומודדים שוב.
רצוי לבדוק את כל ארבעת הצמיגים באותו סבב ובאותם תנאים. כך ניתן גם להשוות ביניהם.
לאחר המדידה מחזירים את מכסה השסתום. המכסה אינו האיטום העיקרי של השסתום, אבל הוא מסייע לשמור על האזור מפני לכלוך ולחות.
מי שמבצע את הבדיקה בבית או בשטח יכול לשלב מד לחץ עם קומפרסור לרכב וכך לבצע גם את התיקון במקום במקום לנסוע במיוחד לעמדת ניפוח.
עדיף להוסיף אוויר בהדרגה
כאשר הצמיג נמוך מהערך הדרוש, אין צורך להחזיק את הקומפרסור מחובר זמן רב בלי לבדוק.
מנפחים מעט, עוצרים ומודדים.
אם עדיין חסר, מוסיפים שוב.
הגישה הזו חשובה במיוחד בקומפרסורים בעלי קצב ניפוח גבוה או בצמיגים קטנים יחסית. הרבה יותר קל להוסיף עוד מעט אוויר מאשר להגיע ללחץ גבוה משמעותית ואז להתחיל לשחרר.
אם לקומפרסור יש מד מובנה, כדאי להבין גם כיצד הוא מתנהג בזמן הניפוח. בחלק מהמכשירים הנתון בזמן זרימת האוויר יכול להשתנות לעומת המדידה לאחר שהמדחס נעצר.
לכן המדידה הסופית מתבצעת כשהזרימה הופסקה והמערכת התייצבה.
קומפרסור קטן ברכב הוא לא רק ציוד חירום
הרבה נהגים מתייחסים לקומפרסור נייד כמו לפריט שמשתמשים בו רק אחרי תקר.
בפועל, הוא שימושי הרבה יותר בשגרת תחזוקה.
אם אתם יכולים לבדוק ולתקן לחץ בחניה בבית, הרבה יותר קל לבצע את הבדיקה כשהצמיגים עדיין קרים. אין צורך לנסוע לתחנת דלק, להגיע לשם אחרי שהצמיג כבר התחמם ואז לנסות להחליט כמה אוויר באמת חסר.
קומפרסור נייד שימושי במיוחד גם ברכב עבודה ובנסיעות ארוכות, שבהן לא תמיד יש גישה מיידית לעמדת ניפוח.
בקטגוריית הקומפרסורים לרכב קיימים דגמים שונים, אך החשוב הוא לבחור ציוד שמתאים לסוג הרכב ולמידות הצמיגים ולא רק להסתכל על לחץ מקסימלי שמופיע על האריזה.
לחץ מקסימלי גבוה אינו אומר בהכרח ניפוח מהיר
נתון כמו 150 PSI נשמע מרשים, אבל הוא אינו מספר לבדו כמה זמן ייקח לנפח צמיג.
מהירות העבודה תלויה גם בכמות האוויר שהמדחס מסוגל להזרים.
לכן שני קומפרסורים שמגיעים לאותו לחץ מרבי יכולים להתנהג בצורה שונה מאוד כאשר מחברים אותם לצמיג גדול.
ברכב פרטי שמתקנים בו כמה PSI מדי פעם, הדרישות שונות מרכב 4×4 עם צמיגים גדולים או מרכב מסחרי.
מי שמתכנן להשתמש בציוד לעיתים קרובות צריך לחשוב על מחזור העבודה, קצב הניפוח, אורך הכבל והצינור ונוחות החיבור – ולא רק על המספר הגדול ביותר במפרט.
ומה לגבי מערכת TPMS?
ברכבים מודרניים רבים קיימת מערכת לניטור לחץ האוויר בצמיגים.
זו מערכת שימושית שיכולה להתריע על ירידה בלחץ, אבל היא אינה מבטלת את הצורך בבדיקה תקופתית.
בחלק מהמערכות ההתראה מופיעה רק לאחר שהלחץ ירד מספיק ביחס לערך מסוים. כלומר, העובדה שאין נורה דולקת אינה בהכרח אומרת שכל הצמיגים נמצאים בדיוק בלחץ הרצוי.
בנוסף, לאחר ניפוח או החלפת גלגל יכול להיות צורך בתהליך איפוס או למידה בהתאם לרכב.
אם נורת לחץ האוויר נשארת דולקת למרות שכל הצמיגים נמדדו ונמצאו תקינים, כדאי לבדוק את הוראות הרכב ואת המערכת עצמה.
נורת TPMS נדלקה בזמן נסיעה – מה עושים?
לא מתעלמים ממנה, אבל גם לא חייבים להניח מיד שיש תקר מלא.
אם הרכב מתנהג רגיל ואין רעידות או משיכה חריגה, עוצרים במקום בטוח ובודקים את הצמיגים מבחוץ.
אם אחד מהם נראה נמוך משמעותית, לא ממשיכים בנסיעה רגילה לפני שבודקים מה מצבו.
אם כולם נראים תקינים, מודדים לחץ בהזדמנות הבטוחה הראשונה ומשווים לנתוני הרכב.
לעומת זאת, אם ההתראה מופיעה יחד עם שינוי בהתנהגות הרכב, רעש, רעידות או תחושת “גלגל שטוח”, צריך לעצור במהירות האפשרית במקום בטוח.
מערכת הניטור היא התראה. הבדיקה הפיזית היא זו שמספרת מה באמת קורה.
לחץ נמוך משפיע על הרבה יותר מהנוחות
צמיג שעובד בלחץ נמוך מהמתאים מתעוות יותר בכל סיבוב.
העיוות הזה יוצר חום ויכול להשפיע על האופן שבו הצמיג נושא את משקל הרכב ומתנהג בפניות ובבלימה.
לחץ נמוך לאורך זמן עלול גם לגרום לשחיקה לא אחידה ולהגדיל את התנגדות הגלגול.
ברכב עבודה שנוסע עם משקל משמעותי, החשיבות אפילו גדולה יותר משום שהצמיג כבר מתמודד עם עומס גבוה.
זו הסיבה שלא כדאי להמתין עד שהצמיג נראה שטוח. עד שהשינוי ניכר מאוד לעין, הוא יכול כבר לעבוד זמן רב בתנאים שאינם אידיאליים.
וגם לחץ גבוה מדי אינו מטרה
אם לחץ נמוך אינו טוב, זה לא אומר שכדאי “לתת קצת יותר כדי להיות בטוחים”.
לחץ גבוה מדי משנה את צורת המגע בין הצמיג לכביש ויכול להשפיע על הנוחות, ההתנהגות והשחיקה.
במקום להוסיף מרווח ביטחון שרירותי, עובדים לפי הערכים המתאימים לרכב ולמצב העומס.
ישנם מצבים מיוחדים שבהם נהגים משנים לחץ בהתאם לשימוש מסוים, למשל בתנאי שטח, אבל אלה תרחישים שדורשים הבנה נפרדת והחזרה ללחץ כביש מתאים לפני חזרה לנסיעה רגילה.
לשימוש יום־יומי, נקודת הייחוס היא נתוני הרכב.
הרכב עמוס? בדקו אם קיימת המלצה אחרת
משקל נוסף משנה את העומס שהצמיגים צריכים לשאת.
לכן בחלק מכלי הרכב היצרן מציין ערך לחץ שונה כאשר נוסעים עם מטען מלא, מספר נוסעים גדול או בתנאי שימוש מסוימים.
זה חשוב במיוחד ברכבים מסחריים, רכבי שירות ורכבים שיוצאים לנסיעות ארוכות עם ציוד.
אם אתם מעמיסים את הרכב הרבה מעבר לשגרה, כדאי לבדוק את הנתונים המתאימים לפני הנסיעה.
לא ממתינים לראות שהצמיג “נמחץ” ורק אז מוסיפים אוויר.
בדיקת לחץ לפני נסיעה ארוכה שווה כמה דקות
לפני נסיעה של מאות קילומטרים, בדיקת לחץ אוויר היא פעולה פשוטה יחסית עם ערך גבוה.
עוברים על כל ארבעת הגלגלים כשהם קרים, בודקים גם שאין מסמר, חתך או בליטה ומתקנים את הלחץ בהתאם.
אם לרכב יש גלגל חלופי, זו גם הזדמנות לבדוק אותו. הוא יכול להישאר חודשים או שנים ללא שימוש ולאבד אוויר בזמן שאף אחד אינו מסתכל עליו.
גלגל חלופי ללא לחץ מתאים מתגלה בדרך כלל ברגע הגרוע ביותר – אחרי שכבר יש תקר בגלגל אחר.
אל תשכחו את הגלגל הרזרבי
גלגל חלופי הוא כנראה הצמיג שמקבל הכי פחות תשומת לב ברכב.
הוא אינו מסתובב, לא מרגישים שינוי בהתנהגות שלו ואין מערכת שתמיד מתריעה אם הלחץ בו ירד.
לכן כדאי לכלול אותו בבדיקה תקופתית.
בחלק מהרכבים הוא נמצא מתחת לרכב או בתוך תא המטען, מה שהופך את הבדיקה לפחות נוחה. דווקא בגלל זה קל לדחות אותה שוב ושוב.
אם כבר מוציאים מד לחץ או משתמשים בקומפרסור, שווה להשלים גם את הבדיקה הזאת.
מה עושים אם מצאתם מסמר אבל הצמיג עדיין מחזיק אוויר?
לא שולפים אותו אוטומטית.
מסמר שנמצא בתוך הצמיג יכול למעשה להאט את בריחת האוויר. אם מוציאים אותו במקום שבו אין אפשרות לתקן את הצמיג, הדליפה יכולה להפוך מיד למהירה יותר.
מודדים את הלחץ ובודקים אם קיימת ירידה משמעותית.
אם ניתן להגיע בצורה בטוחה לפנצ’ריה, עדיף בדרך כלל להשאיר את הגוף הזר במקומו ולאפשר לאיש מקצוע לבדוק האם ומ כיצד ניתן לתקן את הצמיג.
אם הלחץ יורד במהירות או שהצמיג כבר אינו בטוח לנסיעה, לא ממשיכים לנסוע רק משום שהמסמר עדיין נמצא בו.
דליפה יכולה להגיע גם מהשסתום
לא כל ירידת לחץ נגרמת מחור בסוליה.
שסתום פגום או ליבה שאינה אוטמת היטב יכולים לגרום לבריחת אוויר איטית. גם אזור החיבור בין הצמיג לחישוק יכול להיות מקור לדליפה.
לכן כאשר לא רואים מסמר או פגיעה ברורה והצמיג ממשיך לאבד אוויר, כדאי לבצע בדיקת דליפה מסודרת.
במקרים פשוטים ניתן לזהות בריחת אוויר באזור מסוים באמצעות חומר מתאים שיוצר בועות, אבל אם מקור הדליפה אינו ברור, עדיף להעביר את הגלגל לבדיקה מקצועית.
הוספת אוויר שוב ושוב אינה תיקון.
למה לפעמים הצמיג מאבד לחץ רק אחרי כמה ימים?
דליפה קטנה יכולה להיות איטית מאוד.
מסמר קטן, שסתום בעייתי או אטימה לא מושלמת יכולים לגרום לאובדן של כמות קטנה בכל יום. בבוקר הראשון לא מרגישים דבר, ולאחר שבוע כבר חסרים מספר PSI.
זה בדיוק המקום שבו מעקב עוזר.
אם זיהיתם צמיג נמוך, מנפחים אותו לערך המתאים ובודקים שוב לאחר יום־יומיים באותם תנאים ככל האפשר.
אם הוא שוב נמוך באופן ברור לעומת האחרים, אין צורך לחכות עד שיהפוך לשטוח.
הדפוס עצמו מספר שיש בעיה.
אחרי נסיעה בשטח הלחץ דורש תשומת לב מיוחדת
נהגי שטח לעיתים מורידים לחץ אוויר באופן יזום בהתאם לתנאי השטח ולשימוש.
לפני שחוזרים לנסיעת כביש צריך להחזיר את הצמיגים ללחץ המתאים.
כאן קומפרסור נייד הופך מציוד חירום לכלי עבודה קבוע ברכב. מי שיוצא לשטח באופן תדיר צריך פתרון שמסוגל לנפח את הצמיגים שלו בצורה יעילה ולחזור על הפעולה מספר פעמים.
אפשר למצוא ציוד משלים ורלוונטי תחת ציוד לרכב שטח, אבל גם כאן העיקר הוא תהליך מסודר: מדידה לפני שינוי, הורדה מבוקרת והחזרה ללחץ מתאים לפני הכביש.
מתי מפסיקים לנפח ומתחילים לחפש תקלה?
אם צמיג דורש ניפוח בתדירות גבוהה, אם הלחץ יורד בצורה משמעותית בתוך זמן קצר, אם קיימת פגיעה בדופן או אם מופיעה בליטה – לא ממשיכים להסתפק בקומפרסור.
גם רעידות חדשות, משיכה של הרכב לצד או שחיקה חריגה בצמיג הן סיבה לבדיקה.
קומפרסור הוא כלי מצוין לתיקון לחץ. הוא אינו כלי שמתקן צמיג פגום.
היכולת להחזיר את המספר במד לערך הנכון לא אומרת שהסיבה לירידת הלחץ נפתרה.
ככל שמזהים מוקדם יותר דפוס לא רגיל, כך אפשר לבדוק את הצמיג לפני שהוא מגיע למצב שבו אי אפשר להמשיך בנסיעה.
שגרת בדיקה קצרה עדיפה על ניפוח חירום
אין צורך למדוד לחץ לפני כל נסיעה קצרה, אבל כן כדאי להפוך את הבדיקה לחלק מתחזוקה קבועה.
אפשר לבצע אותה אחת לתקופה, לפני נסיעה ארוכה, לאחר שינוי משמעותי בטמפרטורה או בכל פעם שמערכת הניטור מצביעה על בעיה.
היתרון של בדיקה קבועה הוא שמכירים את הרכב.
יודעים איזה לחץ רגיל לראות, האם הקדמיים והאחוריים שונים וכמה מהר הצמיגים נוטים לאבד אוויר.
ואז כאשר משהו משתנה – צמיג אחד יורד מהר יותר, נדרשת תוספת גדולה מהרגיל או מופיעה התראה – קל יותר להבין שמדובר באירוע חריג ולא רק בתחזוקה שגרתית.
צמיג תקין לא נמדד לפי איך שהוא נראה
אחת המסקנות החשובות ביותר היא שמראה הצמיג הוא רק בדיקת סינון ראשונית.
צמיג שנראה נמוך בהחלט דורש תשומת לב, אבל צמיג שנראה תקין עדיין צריך לעמוד בלחץ שהוגדר עבורו.
בדיקה עם מד לחץ לוקחת דקות בודדות, וכאשר יש קומפרסור זמין אפשר גם לתקן את הלחץ במקום.
חשוב בעיקר לעבוד בסדר הנכון: בודקים את נתוני הרכב, מודדים כאשר הצמיגים קרים ככל האפשר, משווים בין הגלגלים, מתקנים בהדרגה ועוקבים אחרי צמיג שמאבד לחץ בצורה חריגה.
כך הניפוח מפסיק להיות פעולה שמבצעים רק כשצמיג כבר נראה שטוח והופך לחלק מתחזוקה מונעת של הרכב.
ובדיוק כמו בתחומים אחרים של תחזוקה, הנתון החשוב ביותר הוא לא רק המספר שקיבלתם היום – אלא האם משהו השתנה ביחס למה שהרכב עושה בדרך כלל.
